|
|
|
* התמונה להמחשה בלבד.הר התבור לקראת האביב |
|
|
|
מחלת
נפש
איך יוצאים מזה
|
|
|
יום
אחד ללא התראה מוקדמת מתברר לך שאחד מהקרובים אליך ביותר בן/בת זוג או
ילד חולה במחלת נפש. רק אחרי שעברת את כל התלאות האפשריות אתה
לומד אל מי צריך או כדאי לפנות כדי לקבל טיפול לחולה עצמו, ולמי
לפנות כדי לקבל עזרה למשפחה התומכת בחולה הנפש. האמת שישנם לא מעט גורמי
התנדבות שמציעים עזרה למשפחות ואולם בזמן שזקוקים להם הכי הרבה
לא יודעים על קיומם כלל. לדעתי יש מה לעשות כדי לשפר את המצב.
אני לא פסיכיאטר ולא מתכוון להציע טיפול כשלהוא, מה שאני מעוניין זה לכוון
מעט את המשפחות התומכות בחולה להיות מודעים לגורמים המסייעים בתחום בריאות
הנפש. להיות מודעים לזכויות שלהם שלפעמים מתעלמים מהם. להיות מודעים
לסיכויי החולה להחלים ממחלת נפש, להיות מודעים לאופן הטיפול
המצוי
בבתי החולים הפסיכיאטריים, או אפילו אצל רופא פסיכיאטר.
במהלך ההתמודדות מול מחלת נפש של בן משפחה ניחתות על המשפחה לא מעט
אכזבות, מול הציפיות ומול ההצלחות שקיימות בהרבה תחומי רפואה אחרים. האזרח
המצוי אומר לעצמו יש מחלה, מקבלים טיפול, לוקחים את הטיפול וזהו המחלה
צריכה להיעלם והחולה צריך לגלות סימני שיפור עד להחלמה סופית.
טוב זה הציפיות, ומה קורה בפועל בתחום מחלות הנפש, קודם צריכה לבוא
האבחנה, ולפעמים האבחנה לוקחת הרבה זמן, ובזמן הזה עושים ניסיונות,
כפי שהבנתי מהרצאה בנושא מפסיכיאטר בכיר. הטיפול הפסיכיאטרי מנסה להגיע
למקסימום שיפור עם מינימום תופעות לוואי, כיוון שכמעט אין דבר כזה שאין
תופעות לוואי בתרופות אז העניין לא פשוט. אז המרכיבים במשחק אם אפשר לקרוא
לזה כך זה סוגים שונים של תרופות במינונים שונים ובשילובים שונים. ואנחנו
לא הכנסנו לכאן אלמנט בעייתי במיוחד שהוא שיתוף פעולה של המטופל. כאן יש
בעיה לא קטנה. לא מעט חולים במחלות נפש ובמיוחד בהתחלה מסרבים לקבל טיפול
ועושים כל מיני טריקים להתחמק. ולא פעם לא ברור אם החולה קיבל את הטיפול
או לא.מה המסקנה זה להנמיך ציפיות ולהתכונן למסע ארוך.
כמובן שאם מסתכלים על כל הנושא בהיבט היסטורי חלו שיפורים משמעותיים בתחום
בריאות הנפש. אבל כאשר מסתכלים על המצב מנקודת מבט נוכחית זה לא מספק את
הרצוי במיוחד התלות האין סופית בתרופות ותופעות הלוואי.
לדעתי כל גורם שמגיעים אליו לטיפול או יעוץ צריך לכוון את הקרובים של
המטופל לאותם גורמים רשמיים או התנדבותיים שיכולים לסייע למשפחה, אפשר
שיינתן להם דף עם שמות וטלפונים ואתרי אינטרנט של אותם גורמי התנדבות.
זה המעט וזה הרבה יכול לקדם את המשפחה במתן תשובות לאין ספור שאלות שמעולם
לא חשבו עליהם בעבר.
אחד הדברים שכרגע חסרים במערכת זה שילוב של פסיכולוג בתהליך. אמנם חלק
מקופות החולים מוכנים לממן חלק מההוצאה לפסיכולוג אבל זה נראה כמו שהם
עושים לך טובה. יש כאלה שמתקשים לממן את ההוצאה גם חלקית. אני משוכנע שכל
בעלי המקצוע בתחום פסיכולוגים פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, יברכו אם
יורחב היקף השרות של פסיכולוג למטופל ולפעמים גם למשפחה.
נקודה מאד משמעותית בתהליך ההבראה היא מציאת תעסוקה ומסגרת נאותה למטופל.
משום מה לא מוצעת כל מסגרת שיקומית למטופל שאושפז בבית חולים לחולי נפש.
אלא רק לאחר אישור ביטוח לאומי לסל שיקום דבר שלוקח לפעמים המון המון זמן.
וסל שיקום מאושר רק למי שאושרה לו נכות מעל 40%.
אז אם כל התהליך הזה של אישור ביטוח לאומי לוקח מינימום 6 חודשים אז באותו
הזמן תקועים ואין מה לעשות. שירותי הרווחה חסומים מלהציע למטופל איזו שהיא
מסגרת ולו גם זמנית.
קבוצות תמיכה למשפחות המטופלים
איך מפיקים תוצאות טובות מקבוצות
תמיכה בתחום בריאות הנפש, ואיך לא לדכא את המשפחה מעבר למצב שבו היא
נמצאת. הנושא מאד עדין ומאד בעייתי. מצד אחד מי שבא לקבוצת תמיכה רוצה
לשמוע בשורות טובות ולא שהמצב חסר סיכוי וכדאי לו שישלים עם המצב. אדם
שפוגש חבר שמספר לו על הצרות שלו שואל את עצמו האם לא די לי בצרותי שאני
צריך להיות מדוכא עוד יותר גם בגלל צרות של אחרים. אני רוצה שמישהו יעודד
אותי.
אז איך יוצאים מהפלונטר הזה? קודם כל חייבת להיות נימה אופטימית
המטרה במפגש צריכה להיות מתן תשובות לדברים שמטרידים אותי או כל אחד
בקבוצה ורצוי שיהיה בעל מקצוע מלווה שישגיח שהעניינים לא יגלשו למרה
שחורה.עלי לציין דוגמה לטובה את המפגשים מדי חודש לערך בבאר יעקב שנערכים
על ידי צוות מ.ית.ל
לסיכום
עם כל זאת שיש מעט ביקורת אני חייב לציין שרוב העוסקים בתחום באים עם רצון
טוב לעזור וזה בולט בתחום בריאות הנפש יותר מאשר גורמים ציבוריים אחרים
שנדרשים לתת תמיכה ועזרה לאנשים במצוקה.
להלן מעט כתובות אינטרנט שיובילו אתכם למידע נוסף שממנו תוכלו למצוא
תשובות לשאלותיכם ולדעת לאן לפנות אם תצטרכו עזרה בתחום.
אנוש: www.enosh.org.il
התמונה
להמחשה בלבד
|
|
|
|
|
|
|